חיון נ' סונול ישראל בע"מ

החלטה

בפני בקשה לפיצול סעדים.

ביום 23/10/08 הגישו המבקשים כתב תביעה מתוקן לפינוי ולסילוק יד וכן תביעה כספית לתשלום פיצויים בגין הפרת הסכם ונזקים שנגרמו למבקשים כתוצאה מהפרת הסכם.

לטענת ב"כ המבקשים בבקשתו, סכום התביעה חושב עד למועד הגשת כתב התביעה הראשון, אלא שסכום התביעה אינו משקף את מלוא הנזקים הכספיים שנגרמו למבקשים ולפיכך אינו סופי, שכן בכל חודש בו מוחזקת התחנה על ידי המשיבה, נגרם נזק כספי נוסף וכן, בסיום ההסכם ועם החזרת התחנה למבקשים, על המשיבה לשלם למבקשים סכום כסף נוסף.

ב"כ המשיבה התנגדה בתגובתה לבקשה.

לשיטתה של ב"כ המשיבה, יש לדחות את הבקשה בהיעדר צירוף תצהיר ערוך כדין וכן יש לדחות את הבקשה לגופה, שכן עסקינן בהסכם שכירות המטיל חיובים עיתיים ומשכך הוא מצמיח מספר עילות תביעה כמספר החיובים.

באשר לתקופה שבין חודש 10/08-4/09, הרי שעל המבקשים היה לערוך חישוב נזקים לתקופה זו ומשלא נעשה כן,יש לדחות את הבקשה לפחות בכל הכרוך בתקופה זו.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה ובתשובה לתגובה, החלטתי הינה כדלקמן:

תקנות 44 ו- 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 דנות בפיצול סעדים וזו לשונן:

44. תובענה תכיל מלוא הסעד

"(א) תובענה תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה; אך רשאי תובע לוותר על חלק מהסעד כדי להביא את התובענה בתחום שיפוטו של בית המשפט.

(ב) תובע שלא כלל בתובענה חלק מהסעד או ויתר עליו, לא יגיש אחרי כן תובענה בשל חלק זה".

45. מי שלא תבע סעד אחד מרבים

"מי שזכאי לסעדים אחדים בשל עילה אחת, רשאי לתבוע את כולם או מקצתם;אך אם לא תבע את כולם, לא יתבע אחרי כן כל סעד שלא תבעו, אלא אם כן הרשה לו בית המשפט שלא לתבעו."

מטרת התקנות הנ"ל לרכז את המחלוקות נשוא התובענה במסגרת הליך אחיד ולא לפצלו להליכים נוספים.

על המבקש פיצול סעדים להצביע על "טעם מוצדק" המחייב פיצול סעדים. (ע"א 2821/80 שומרוני נ. רוזנבלום, פ"ד מז (1) 201).

כך נקבע, בין היתר, בע"א 89 / 466 יאיר ותמר צברי נ' יואל ושונה מסוארי מה (1) 177, עמוד 178:

"מגמתה של הוראה זו היא "ריכוזם ושילובם של ההליכים כדי למנוע כפל ושילוש הדיון בשל אותה עילה (הנשיא שמגר בע"א 372/85 ד' פרץ נ' ת' פרץ, פ"ד מ (4) 781, בעמ' 784), והסיפא שלה בא "למנוע במקרים ראויים, על-ידי מתן רשות לפיצול הסעדים, טענה של מעשה בית דין, הנובעת ממיצוי העילה שבה נתבע רק אחד מהסעדים שנצמחו מאותה עילה או חלק מהם. לפיכך, רשאי בית המשפט להתיר פיצול הסעדים, כל עוד לא נסתיים הדיון בתביעה הראשונה – בר"ע 235/72, ב"ש 196/72 – אך לא לאחר מכן"

הגדרת 'עילת תביעה' לעניין זה היא רחבה ביותר למטרת מבחן זהות העילה. היא רחבה וחורגת מעבר למשמעותה הרגילה. השאלה שיש לבחון היא, כפי שהגדירה השופט זוסמן בע"א 167/63, לעיל, בעמ' 2625: "אם יכול היה וחייב היה התובע לרכז את כל טענותיו הנוגעות למעשה בתובענה אחת..." (ע"א 527/80 שטורך - רגב מפעלי בניה ופתוח בעמ נ' מדינת ישראל, פד"י לח (4) 51, 55). זהות העילות נבחנת לפי מהותן של העילות ולא על-פי צורתן, אך אין צורך שתהיה חפיפה מוחלטת בין העניינים הנדונים בשתי התביעות, כל עוד השאלה המהותית בשתיהן זהה, על-מנת שתיקבע זהות העילות [ע"א 259/83 אריה חברה לביטוח בעמ נ' סקום (ישראל) בע"מ, פד"י לט(4) 141; בש"א 13026/03 (ת.א 11/95 מחוזי ת"א) נחום דורי נ' רותם חברה לביטוח בע"מ (טרם פורסם)].

וכן נקבע כי השיקולים העיקריים יהיו אם הנזק כבר גובש במלואו ואם פיצול הסעדים ייעל את הדיון (ע"א 466/89 הנ"ל, בעמ' 183, שם צוין, כי השיקול הדומיננטי הינו ייעול הדיון).